<h1>רבינו ברוך ב"ר שמואל ספרדי מארץ יון — ב"ב</h1>
<h2>דף יח.</h2>
[ב"ב ק"ז ע"ב] א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן לוקח נוטל החצי הכחוש. פירוש משום דהוה ליה לפרש ולא פירש. א"ל. ר' חייא בר אבא לרבי יוחנן. והא אנן תנן משמנין ביניהן. דמשמע יחלקו בשוה. אמר ליה. בבדיחותא. אדאכלת כפניאתא. פירוש תמרים בבבל. תרגימנה מסיפיה דקתני חציה בדרום וכול'. אמאי משמנין והא חציה בדרום אמר ליה בין טוב ובין רע. אלא לדמי. פירוש שאם היה אומר לו חצי שדי בדרום ממש היא כי מתניתין, ליכא פלוגתא דהוא יהיב ליה חצי בדרום בין טוב ובין רע. אלא הב"ע דאמר במה ששוה חצי שדי בדרום, אתן לך כנגד אותן דמים מאיזה מקום שארצה. והשתא שמין מה שוה חצי שדהו בדרום. ואם בא ליתן לו בצד אחר, שמין לו כמה ראוי ליטול באותן הדמים ולוקח. הכי נמי ברישא כגון בדמי חצי שדי אתן לך חלק בכל מקום שארצה. והשתא שמין זה החלק הכחוש, ושמין כמה ראוי ליטול באותן הדמים מהחלק השמן ולוקח.
<h2>דף מז:</h2>
[ב"ב קכ"ז ע"א] לאפוקי מדדרש רבא שתי נשים. לאדם אחד. שילדו שני זכרים במחבא וכו'. פירוש ואין ידוע איזה מהן קודם דהוא בכור. כותב האחד הרשאה לאחר, וכשבאין שאר האחין לחלוק אומר להן תנו לי חלק בכורה מה נפשך אי בכור אני שפיר ואי אחי הוא הבכור הנה הרשאתו. פירוש וחולקין שניהם כפל הבכורה.
<h2>דף נא:</h2>
[ב"ב קכ"ב ע"ב] ת"ר. בסיפרי [פ' תצא פיסקא רי"ז]. לתת לו פי שנים פי שנים כאחד וכול'. פירוש שאם היו ט' בנים, עושין נכסים עשרה חלקים והבכור נוטל פי שנים, והשאר אחד אחד. פי שנים כאחד או אינו אלא פי שנים בנכסים. פירוש שיעשו תשעה חלקים, יקח הבכור ששה חלקים והשמונה שלשה חלקים.
<h2>דף נב:</h2>
[ב"ב קכ"ד ע"א] אמר רב פפא כולי עלמא. בין לר' בין לרבנן. היכא דהניח אביהם דיקלא ואלים אחר מיתתו אי נמי קרקע נמוך שהמים נקוים ונקבעים בה והעלת שירטון ונשוו פניה. לא פליגי דשקיל בכור. בכה"ג פי שנים. כי פליגי היכא דהניח אביהן חפירה. פירוש שחת, ונעשו אחר מיתתו שיבולים. שלופאפי. י"מ (טליע אל נכל ענד שקהא וקת אל תדכיר) [תרגום: אשכול התמרים בנרתיקו עם פתיחתו בעת החנטה]. והוו תמרי ר' סבר שבחא ממילא קאתי. וכאילו הניחן האב כן. ורבנן סברי הא אישתנו. ממה שהניחן אביהן. שמע מינה דהיכא דאתי שבחא ממילא בלא שינוי, ליכא מאן דפליג דשקיל בכור פי שנים. והיכא דאיכא שינויא דברי הכל לא שקיל. מתניתין בבכורות [נ"ב ע"א] הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב וכול'. אין הבכור נוטל פי שנים במלוה. פירוש אם היה לאביהן חוב על אדם ומת, אין הבכור נוטל בו פי שנים, דלא קרינן ביה בכל אשר ימצא לו, דהא כשמת לא היה ברשותו.
